פסק-דין בתיק ס"ע 35165-09-10

1.         התובעת עבדה בשירות הנתבעת כמטפלת בקשישים מעל שלושים שנה - ופוטרה     מעבודתה.

            בתביעה שבפנינו טוענת התובעת כי נפלו בפיטוריה פגמים רבים , בגינם יש לבטל את           הפיטורים ולחייב את הנתבעת להמשיך בהעסקתה.

            בנוסף, עותרת התובעת לחיוב הנתבעת לשלם לה סך של 150,000 ש"ח כפיצוי בגין עוגמת        הנפש שנגרמה לה עקב פיטוריה והאופן שבו נעשו.

            לבסוף, מבקשת התובעת כי הנתבעת תחויב לשלם לה דמי מחלה בשיעור של 48,672 ש"ח        בגין תקופה בת 8 חודשים מעבר לזו בגינה שולמו לה תשלומים אלה.

2.         העובדות הצריכות לענייננו, אשר עולות מהעדויות והראיות אשר הוצגו בפנינו, ועיקרן        אינו שנוי במחלוקת, הן כדלקמן -

            א.         הנתבעת מנהלת בית אבות בעיר עפולה, ובו שוהים קשישים שמוגדרים                              כתשושים או כאלה המוגדרים כסיעודיים (להלן:" בית האבות").

                        התובעת עבדה בבית האבות מיום 05/11/79 כמטפלת בקשישים.

                        המחלקה האחרונה בה עבדה הייתה מחלקת תשושים ב'.

                        לא נטען כי במהלך שנות עבודתה נפל פגם מכל סוג בביצוע העבודה או בהתנהגותה.

            ב.         ביום 17/07/08, בעת שביצעה עבודתה בבית האבות, מעדה התובעת ונקעה את                    רגלה (להלן:" הפציעה").  החל מאותו מועד, התובעת לא שבה לעבודתה בפועל.

            ג.          אירוע הנפילה שתואר לעיל הוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

                        לתובעת שולמו דמי פגיעה בגין שלושה חודשים, בעבור התקופה שמיום הנפילה                  ועד ליום 17/10/08.

                        לאחר מכן נקבעו לתובעת 100% נכות בגין תקופה בת 4 חודשים (מיום 18/10/08     ועד ליום 28/02/09), ובהמשך נקבעה לה למשך שלושה חודשים נכות זמנית בשיעור 10%, אשר הועמדה בסופו של יום, כך לדברי התובעת אשר לא נתמכו באסמכתאות מהמוסד לביטוח לאומי, על 7% נכות יציבה.

            ד.         התובעת הייתה במעקב אצל דר' פלמה, מומחה לרפואה תעסוקתית.                                   (להלן:" דר' פלמה"), אשר העיד גם בפני בית הדין כעד מטעמה.

                        התובעת ביקרה אצל דר' פלמה מעת לעת, לצורך קבלת יעוץ בעניין כושר העבודה               שלה.

על פי עדותו בפנינו, ביקרה אצלו התובעת לראשונה ביום 29/01/09 (כמחצית          השנה    לאחר הפציעה), והוא קבע כי היא מצויה באי כושר עבודה מלא לתקופה            בת חודש ימים.

                        ביום 26/02/09 הופיעה התובעת שוב אצל דר' פלמה, ומסרה לו כי נקבעו לה                                   100% נכות ע"י המוסד לביטוח לאומי, אולם הוא ביקש לראות אסמכתאות לכך,                     וביום 01/03/09 הציגה בפניו אישור כי נקבעו לה 10% נכות.

לפיכך,  הוציא דר' פלמה אישור לפיו התובעת מסוגלת לעבוד ביום עבודה מלא,      כאשר היא מוגבלת רק בהימנעות מהליכה ממושכת, וזאת לתקופה בת 3 חודשים.

בין לבין הציגה התובעת בפני הנתבעת תעודות מחלה רגילות מרופא המשפחה.